מוסדות חינוך בישראל
כבר הרבה שנים חושבים על רפורמה במערכת החינוך, אפשר לומר היום שכרגע זה בראש ובראשונה סיסמא שחוקה. אני אספר לכם סוד כמוס: מה שחסר למערכת החינוך הוא דבר אחד וקוראים לו - כסף!
הכול עניין של סדרי עדיפויות, ישראל לא במצב שבו בלתי אפשרי להגדיל את תקציב החינוך. הבעיה היא שצריך להקטין תקציב של משרד אחר וזה עלול לגרום להתנגדות של שר אחר או אפילו למשבר קואליציוני.
למה התקציב כל כך חשוב?
בעיית כוח אדם – למרות שיעור האבטלה הגבוה, הביקוש להיות מורה לא עולה. הסיבה לזה פשוטה, המשכורות מאוד נמוכות והסטאטוס לא גבוה מספיק. הצעירים, גם הם לא משתוקקים ללמוד את המקצוע, אדם צעיר שרוצה לפרנס משפחה לא יכול להתקיים משכר כל כך נמוך אלא כן בן הזוג שלו עובד בעבודה המניבה משכורת מאד גבוה.
זה לא חייב להיות המצב, בחו"ל ישנן מדינות בהן המורים מרוויחים משכורות גבוהות מאד. כאשר זה המצב - יותר אנשים איכותיים רוצים ללמד.
בעיית המתקנים ועזרי למידה – רבים מבתי הספר בהם לומדים בישראל נמצאים במצב מוזנח, במבנים ישנים, רעועים, ומלוכלכים. בנוסף, יש חוסר בעזרי לימוד כמו מחשבים, מקרנים, וכו'. גם כאן הפתרון פשוט, נדרשת השקעה כספית, שיפוץ המתקנים, והכנסת עזרים טכנולוגיים ללימוד.
מספר התלמידים בכיתה – ניסיתם פעם ללמד כיתה של 40 תלמידים? הילדים שונים זה מזה, קצב ההתקדמות שלהם שונה ונדרשת לפעמים תשומת לב אישית של המורה על מנת להגיע לכולם. בכיתה מרובת תלמידים קשה לילדים להתרכז, ולמורה קשה להעביר את החומר בצורה שבה כולם יבינו אותו.
התוצאה – יותר ויותר בתי ספר פרטיים קמים בעשור האחרון. עניין של הצע וביקוש.
בגלל המצב הרעוע של מערכת החינוך יותר אנשים פונים אל החינוך הפרטי. יש שרואים בזה תופעה חיובית, ויש שרואים בזה תופעה שלילית. בכל אופן יש להביא בחשבון את התוצאות של המצב הנוכחי וההשפעה של התופעה על הפערים.
איל אלדר
